בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ (א, בראשית)
מטרות התרגולים:
המטרה היא לעזור לחבר בנו בין השמיים והארץ, בין הרוחני לגשמי.הגוף שלנו הוא הבית לנשמה. "נחת רוח"- מקום למנחת הרוח, שזה דרך הגוף.
בעזרת שינויים קטנים בחוויה הפנימית, אנו עוזרים לחולל שינויים גדולים בחיינו.התרגילים עוזרים להגדיל בנו איכויות כמו: אמפטיה, הקשבה, הכלה, קבלה והודייה, כך שיהיו יותר זמינים לנו.
בתהליכי ההתכווננות המשותפת:
עבודת ההקשבה הפנימית שאנו עושים יחד, והתפילות (בקשות/ התכווננויות) המשותפות, שאנו לומדים גם לחוש דרך התחושה המתהווה בגוף (התחושה המורגשת), מקלים על תהליך ההגשמה שלהם. זה בזכות כוח הקבוצה.
למעשה תהליכים אלה, עזורים להפעיל כוחות ריפוי, המשפיעים על המתרגלים, אך ברמה עמוקה יותר עוזרים לכולם.
הגישה האנתרופוסופית, מסבירה, שההווה הוא נקודת המפגש בין זרם העבר לזרם העתיד. התחושה המתהווה בגוף, מחוברת לכאן ועכשיו, ולמעשה מחברת בין שני זרמי הזמנים (עבר ועתיד). זאת אולי גם אחת הסיבות ההופכת את שיטת התמקדות לכל כך עצמתית, העוזרת ליצור שינויים גם במציאות.
ספר הסדנה "דרך הפרח" מעניק כלים להגדלת נחת הרוח בחיינו. אתם יכולים לתרגל באופן עצמאי מהספר, ולהעזר בסדנה הדיגיטלית.
קצת יותר לעומק:
רואי רוח, מסבירים שהרוח מתגלה דרך דימויים. כיום גם חוקרי המוח יודעים ומסבירים כי המוח שלנו מתקשר איתנו ועם הסביבה דרך דימויים.
כשאנו נוכחים עם הגוף שלנו כפי ששיטת התמקדות מלמדת אותנו, עולים דימויים בצורה ספונטנית.חלקם מייצגים את התחושה המורגשת הנוצרת בגוף באותו הרגע. ביכולתינו גם לעזור בבניית דימוי שימחיש תוצאה רצויה אליה אנו שואפים להגיע. בתהליכים המשותפים אנו עובדים דרך התחושה המורגשת.
אגדות, ניבים, משלים וסיפורי עם, מעבירים לנו ידע בצורה סיפורית, דרך דימויים שונים.
בסיפור הבריאה, אדם וחווה מגורשים מגן העדן כי אכלו מעץ הדעת. אך למעשה הסיפור מסמל לנו תהליך התפתחות בו מקיום מאוחד עם כוחות הבריאה (האלוהיים), לאורך האנושות האדם עובר תהליך של הפרדות הדרגתיים, על מנת לפתח את האנדווידואליזציה (את תחושת ה"אני") בו הוא לומד ליצור מציאות, מתוך חופש בחירה בין הרע לטוב. האנתרופוסופיה מסבירה שהאנושות ממשיכה מנקודה זו בהתפחות שלה, אל האחדות המחודשת עם כוחות הבריאה, אך מתוך תודעה מתקדמת יותר. וזהו התהליך בו האנושות נע כרגע אליו.
לאחר שביצענו את תהליך ההתכוונות הראשון- לחיבור בין שמיים וארץ, עלה רצון, מתוך הקבוצה, לעבוד על הנושא של לקיחת אחריות- שעולה בסיפור גירוש מגן העדן. כאן תוכלו למצוא הרחבה על זה. ההבנה הניצבת כאן, שהאנושות כולה נעה יחד בתהליך של צמיחה, כישות אדם-עולם, וכיצד אנחנו ממשיכים, בדומה לאדם בחווה לחטוא בנושא של לקיחת אחריות. הכלים שהקוסנטלציה המשפחתית, הביאה לעולם, מדברים בדיוק על זה, על החיבור האין סופי הקיים בין כולנו, ועל כוח הריפוי שכל אחד מאיתנו יכול לעזור לחולל , הנע גם אחורנית ועוזר לתקן דברים מהמקור שלהם.
הרחבה על דימוי הפרח- מתוך מפת הדרכים