התמקדות בגישה רב ממדית - לאיזון בין העולם הפנימי לחיצוני
מתוך הסדנה "כשאינטליגנציה חיובית והתמקדות נפגשות", חגיגת אביב השלישית למתמקדים, ובהשארתם של עוד מנחים, שתרמו לי בחיבור הדברים יחד (בהוקרת תודה ליפעת אקשטיין וליאורה בר נתן, מורותיי המופלאות, עצמאות פרלשטיין, דרור צחורי, וראם קלנדרב)
ג'נט פלג, מאי 2016
הסיפור האישי שלי שהניע אותי בגיבוש הגישה הרב ממדית להתמקדות:
נחשפתי לעולם ההתמקדות, לאחר לימודים אקדמאיים של תואר ראשון בחינוך מיוחד, ומגוון גדול של לימודים מהתחום האלטרנטיבי (ביורגונומי, מוח 1, קיניסולוגיה חינוכית, רפלקסולוגיה, עיסוי והילינג התחברות מחדש). במהלך הלימודים נהניתי מאוד ללמוד ולהיחשף לתחומים שונים, אך יחד עם זאת ליוותה אותי תחושה של חוסר מנוחה פנימי, עד שהגעתי להתמקדות - אז הרגשתי שהגעתי הביתה. נכנסתי לעולם ההתמקדות מאוד חזק ומהר. בזמן שלמדתי עדיין בקורס הבסיסי, באחד הלילות, כשתרגלתי עם עצמי, עלתה בי תחושה לא טובה, שאני חייבת להפסיק, יכולתי לחוש איך באותו רגע איזה משהו חיצוני לי, החלק המתבונן, פתאום דבק בי, ולא משאיר לי מקום או מרווח לנשימה. לקח לי כמה שנים ללמוד לאזן מחדש חלק זה. עד שלמדתי את הדרך לאיזון, חייתי ימים רבים בתחושות מורגשות חזקות, שקועה בתוכן, ועם קושי להפנות קשב החוצה לסביבתי הקרובה, וקושי להביא שלווה אל עצמי ואל סביבתי. כיום אני פועלת בכדי לעזור לאזן בין הפנים והחוץ. אני מדריכה מוסמכת להתמקדות (FT), בוגרת לימודי תרפיה מכוונת התמקדות, רעיה ואימא לשלושה ילדים. הגישה הרב ממדית נולדה בעיקר מתוך ניסיוני האישי עם עולם ההתמקדות, לימודים, ניסיון חיים, ומתוך מפגשים אישיים עם עולמות הרוח. הגישה נועדה לטפח את המנהיג הפנימי שבנו, מתוך חיבור לחלק הגבוה השואף להגשים את עצמו, ועושה שילוב בין התמקדות, אינטליגנציה חיובית ורסיסים מהאנתרופוסופיה וגישות רוחניות נוספות. להעמקה בגישה מוזמנים להכנס לאתר הבית שלי: www.sananda.co.il)
מה הם הכוחות או האמצעים העוזרים לנו להתנהל בעולם? אלה הם הכוחות העוזרים לנו לתקשר עם הסביבה ולממש את עצמנו
· שכל: מחשבה ודמיון
· רגש
· גוף: תנועה, קול וחושים תחושה מורגשת, המגשרת בין הפיזי, השכל, האנרגטי והרוח
· גוף אנרגטי: הכולל את אנרגיית החיים השואפת לנוע קדימה, לאזן ולרפא את האורגניזם
· רצון: כוח מניע פנימי
בנוסף לאלה יש עוד כוחות, כמו הטבע, הסביבה (קשרי משפחה, עמיתים לעבודה, חברים וכו') וכל מה שאנו באינטראקציה אתו.
דימוי "פרח האני השלם"
דימוי הפרח הוא הזמנה להתבוננות וחקירה אישית, העוזר לפתח את החלק המתבונן (או כפי שמכונה בהמשך "הסיג'" או רב החומל וכו'.) המסייע לשמור על איזון בחיינו בין המימדים השונים. אתם יכולים לשחק עם זה כראות עינכם, אולי יעלה לכם דימוי אחר מתאים יותר.
עלי כותרת - כל כוח שכזה הוא כמו עלה כותרת בפרח שלנו, הנפגשים בהשקה אל נקודה במרכז הפרח.
ליבת הפרח (אותה נקודת ההשקה) מוזנת מהאני הגבוה (רצון הנשמה), השואף להגשים את עצמו כל פעם יותר, והתחושה המורגשת היא המגשרת בין הכול.
השמש - זהו אותו חלק מודע בנו, מעין רב חובל, העוזר לווסת את עצמו. תפקידנו לחזק את שרירי החמלה, וכך יוכל להיות לנו "רב החומל". הוא יכול להתבונן ולראות, שעלי הכותרת ישמרו על איזון, וכשעלה כותרת יוצא מאיזון לזמן מתמשך, אז רב החומל יעזור לחזור לאיזון בצורה אוהדת. חשוב שהשמש תוכל להקרין ולהאיר לנו את רצון הנשמה, וכך מורגש החיבור בין השמש לפרח.
תנועה וצמיחה - עלי הכותרת כל הזמן בתנועה ובהשתנות, וטבעי שלא יהיו מאוזנים בצורה מושלמת. זרע הפרח טומן בתוכו את כל הידע והפוטנציאל לצמיחה, אורגניזם הפרח שואף לנוע להתפתחות וצמיחה.
כיוון צמיחת הפרח - הפרח יכול להיפתח ולצמוח כלפי מעלה או להיות בתנועה כלפי מטה ולא לפתוח את העלים למלוא הפוטנציאל שלהם. זאת אומרת, שהפרח יכול להיות פתוח כשהשמש קורנת לו שמחה (וגם שילובים, למשל של כיוון צמיחה למעלה אך עם הבדל באופן פתיחתם של עלי הכותרת).
הפרח יכול להיות עם נטייה כלפי מטה, כשהוא פתוח חלקית או סגור בגלל שקרני השמש חזקות מידי ומצליפות בו קשות, כמו במצב שהחלק המודע בנו מעביר עלינו ביקורת ללא הרף, ונותן תחושת אשמה. כיוון הצמיחה נע בצורה ספירלית, ומתרחב ומתעצם בהתאם לכיוון (החיובי או השלילי). (הרחבה על כך בספר אינטליגנציה חיובית, עמ' 126-132).
גבעול הפרח - זהו אותו ציר פנימי שבנו, המסוגל להחזיק אותנו, ולהיות צינור מקשר בין הפנים והחוץ. דרך התחושה המורגשת אנו יכולים בהדרגה להרחיב את דפנות המרחב הפנימי, ולחוש יותר מרווח נשימה ושקט.
קצב ההתפתחות - לכל חלק בפרח יש את הזמן והקצב להתפתח ולצמוח.
האדמה - הפרח מחובר, מוזן ונתמך מהאדמה.
קשרי גומלין ומשיכה הדדית בין הפרחים - ישנה השפעה בין הפרחים, והם מקרינים את עולמם החוצה. כל פרח יראה בפרחים השונים שהוא פוגש כייצוגים של עולמו הפנימי.
הגישה הרב ממדית להתמקדות עוזרת לנו ללמוד להיפתח, תוך יצירת סביבה מוגנת, כך שבהדרגה נוכל ליהנות יותר ויותר מקרני השמש, ולחיות את חיינו בצורה יותר מלאה ומאוזנת.
תרגיל - לצייר את הפרח שאני בתקופה הנוכחית, כיצד עלי הכותרת נראים? עד כמה כל אחד פתוח ומתבטא במלוא הפוטנציאל שלו? לאיזה כיוון הפרח צומח? ואיפה השמש ממוקמת? האם קרניה חמימות ונעימות?
מדוע ישנם אנשים המסתובבים עם יותר תחושות של פחד, לחץ, אשמה, כעס, חרטה וייאוש, וכאלה שהם יותר פתוחים, סומכים ומאושרים?
מתוך הספר "אינטליגנציה חיובית" מאת שירזאד צ'אמין
כיום חוקרי המוח יכולים לראות בזמן אמת איזה חלק במוח מגיב בזמן פעולה. נמצא שכשאדם כועס, פוחד, חושד וכו'... גזע המוח, המכונה המוח ההישרדותי, והמערכת הלימבית מאותתים חזק. בעוד שכשאדם מפעיל תהליכי חשיבה, חקירה, ואמפתיה אזורים אחרים במוח פועלים, והם נקראים "המוח החיובי" (הרחבה עליהם בהמשך).
מתברר כי רובנו פועלים רוב הזמן תחת השפעתו של המוח השורד. כשחלק זה פועל אנו מתנהלים תחת ההמיספרה השמאלית של המוח, הרואה את הנתונים העכשוויים, ולא מסוגלים באותו רגע לתפוס פרספקטיבה רחבה יותר (ההמיספרה הימנית) .
האמיגדלה - היושבת במערכת הלימבית - נמצאת מעל המוח ההישרדותי, בקשר הדוק אתו. האמיגדלה קשורה לרגשות שלנו. עולם הרגש הוא טוטאלי וכשרגש מופיע בנו, באותו רגע אנו חווים אותו במלאו, כאילו שיש רק את זה בכל העולם.
היכולת שלנו לפעול מתוך המקום הרחב יותר נקבעת, בין היתר, לפי מידת החוזק של אותם "אזורים חיוביים" במוחנו. חשוב להבין שבאופן כללי, מה שאנו פועלים דרכו, הוא גם מה שמתחזק.
להרחבה בנושא השקפת העולם של הסייג' והחבלנים מומלץ לקרוא עמ' -74-77.
המוח ההישרדותי ותפקידו ההתפתחותי
גזע המוח הוא החלק הקדום ביותר במוח האנושי, והוא מעורב ביצירת דחפי ההישרדות הבסיסיים וביצירת תגובת הילחם-או-ברח לסכנות (freez, fight, flight). מנגנון של "בריחה, קיפאון, תקיפה". לאותם דחפי הישרדות, היה תפקיד קריטי בשלבי ההתפתחות המוקדמים, אשר עזרו לפתח בנו דפוסי חשיבה/אישיותיים שסייעו לנו להתמודד עם המציאות שלנו, אך כבוגרים אותם דפוסים מהווים לנו מכשול, מכאן הכינוי "חבלנים". אופי הדמויות הראשיות שאתם גדלנו עיצבו בנו אותם דפוסי אישיות, או כזהים להם או כמשלימים להם (למשל ילד עם דמות שתלטנית עשוי לפתח בו שתלטנות או את דמות הילד הטוב, המרצה).
החבלנים: המבקר הוא החבלן הראשי אצל כולנו, ואליו לרוב מתגייסים עוד כמה חבלנים זוטרים (פדנט, מרצה, היפר-רציונלי, תחרותי, קורבן, פרנואיד, חסר מנוח, שתלטן, מתחמק). (הרחבה בספר "אינטלגנציה חיובית" עמ' 23-26). ברגע שהמבקר נחלש/משתנה כל היתר נחלשים גם.
בתור מתמקדת, אני אוהבת יותר את השימוש במונח "מגנים-טוטאליים", כיוון שזה פותח את האפשרות לעזור לאותם מקומות להשתנות מתוך יצירת קשרי גומלין אתם, מתוך הבנה עמוקה (בין אם זה לתפקיד שלהם, או לזיכרונות מהעבר) ומאפשר לנו לחוות את עצמנו, עם הרב-גוניות שבנו.
אזורי המוח החיובי
קליפת המוח הקדם מצחית (MPFC) משחררת GABA (חומצה גאמא-אמינובוטירית), המקלה על חווית הפחד אשר מקורה במוח השורד, ומחזירה תחושת איזון ושלווה. זהו גם החלק המרכז ומעבד מידע, אשר מגיע מרשתות עצביות הנמצאות מחוץ למוח, בכל חלקי הגוף, כולל הלב והבטן, ומחבר אותנו לתחושת הבטן "האינטואיציה". גם "מעגלי ההזדהות", המאפשרים הזדהות ואמפטיה, יושבים בחלק זה במוח (מערכת נוירוני המראה: האינסולר קורטקס וסינגוליט קורטקס). המוח הימני מטפל בתמונה הגדולה, בדימויים, תקשורת לא מילולית, בזיהוי אנרגיות ומצבי רוח. הוא מחובר באופן יותר ישיר למידע המתקבל מהגוף לגזע המוח, המועבר משם למערכת הלימבית, ומהווה מקום ליצירת המודעות לתחושות הפיזיות שלנו, של העצמי הרגשי והחברתי שלנו, החווה את התחושה המורגשת.
באמצעות הגוף הפיזי יש לנו אפשרות לאזן בין החלקים השונים, דרך חיבור לחוויה החושית העכשווית. למשל לשים לב לנשימה, נקודות התמיכה של הגוף עם הכיסא, או האדמה, מגע הבגד ומרקמו על הגוף ועוד..
איזון בין הפנים לחוץ
חשוב לשים לב שביומיום לא נוצר מצב, שבגלל שאנו חווים כל הזמן את התחושות המורגשות, אם הן קשות, אז שלא נעביר את רוב היום בתחושת מחנק או תחושות לא חיוביות. לזכור שהתחושות המורגשות קשורות לאותם "מגנים" שלנו, ומדברים את הפחדים שלנו, אך יש גם אזור אחר, המחובר לחכמה העמוקה שלנו ולשלווה הפנימית, או כפי ששירזאד מכנה הסייג', על פי מודל "פרח האני השלם" זוהי בעצם השמש, יש כאלה המכנים חלק זה "העד", "מנהל הבית", "המתבונן", אני אוהבת גם את הכינוי "רב החומל".
בכדי לעזור לשמור על איזון בין הקשב פנימה והקשב החוצה, ביומיום, כדאי לשיים ולתייג את החלקים השונים המפעילים אותנו, ובמידת הצורך לעבור לפעילות עכשווית-חושית. ולהגדיר לעצמנו בנפרד זמן להעמקה בתחושה המורגשת, לתהליך התמקדות.
ניתן להתחיל במעין התבוננות סקרנית, לראות כמה זמן במהלך היום אנו מפנים קשב פנימה וכמה החוצה, במגמה להגיע למשהו מאוזן בהמשך, כי בעצם שתי הקצוות לא טובות, גם מצב שאדם לא קשוב אל עצמו פנימה כלל, הוא לא טוב.
חיזוק המוח החיובי והסייג' – לביסוס הקשר עם האני הגבוה
ניתן לשנות את מאזן המוח, כך שהטייס הראשי יהפוך להיות המוח החיובי והמוח ההישרדותי יהיה טייס המשנה. כך המוח ההישרדותי ימשיך לאותת לנו בזמן סכנה אמתית, ויעזור לנו להמשיך ללמוד מהטעויות שלנו, אך כשהוא פועל לא בזמן אמת, כמו בזמן עימות בעבודה או במשפחה, נוכל לעזור למערכת לחזור לאיזון, ולהשתמש באותם דפוסי תגובה הישרדותיים, כמאמני הכושר החיוביים שלנו.
הרעיון הוא להפוך את "החבלנים" למאמני הכושר האישיים לחיזוק המוח החיובי. בזמן אמת אנו מבצעים זיהוי של החבלנים/מגנים ועוברים לביצוע תרגיל, המקשר אותנו עם החוויה החושית של כאן ועכשיו: נקודת תמיכה של הגוף עם הכיסא, מרקם הכיסא וכו'.
שירזאד מציע להגיע ל-100 סטים של תרגילים ביום, כל סט הוא של כ-6 שניות. הוא מסביר שבתקופת אימון של כחודשיים ניתן להבחין בשינוי שמתחולל .
ברשותנו האפשרות לחקור את העניין בעצמנו, במגמה לבסס קשר עם החלק הזה בנו, העמוק והיודע, ולהעמיק באינטימיות שלנו עם אותו אזור, ובכך להשתמש ביתרון שיש לעבודה דרך התחושה המורגשת. כך נוכל להעמיק ולתקשר ביתר קלות עם רצון הנשמה שלנו.
תרגיל: בתהליך התמקדות, כשנחוש את החלק החכם והשלו, תוך כדי שאנו שוהים אתו, נבדוק ונסמן לעצמנו מה מחזק את הקשר עם אותו אזור. נבדוק איפה בגוף הוא מופיע לרוב? האם יש לו דימוי? איזה כינוי מתאים עבורו? ואולי יש תנועה, מגע יד, או משפט פנימי, המעצימים את הקשר אתו.
תרגיל: בתהליכי ההתמקדות, כשנחוש שאנו יוצרים קשר עם אחד מהמגנים (החבלנים) שלנו, לאחר שהייה אתו ובדיקה איך הוא נראה ומה תפקידו...נתבונן עליו דרך העיניים של הסייג', ואם זה קשה לנו, אז נתבונן בו דרך המקום הנוח שלנו (זאת אומרת נעביר את תשומת הלב למקום בגוף שיש בו תחושה נעימה, ונשהה שם שנוכל לסמן אותו).
-----------
שירזאד צ'אמין- מאמן עסקים גדול בעולם, דוקטור במדעי המוח ובעל תואר בפסיכולוגיה ובהנדסת חשמל, הוגה האינטליגנציה החיובית, התווה את המונח PQ (positive intelligence quotient). האינטליגנציה החיובית היא זו הקובעת כמה מהפוטנציאל הטמון בנו מצליח להתממש. זה המדד בו המוח משרת אותנו על הצד החיובי. והיא נקבעת על פי האזור החזק והשליט שלנו. האזור שאנו משתמשים זה האזור שאנו מחזקים. המצב שאנו רוצים לייצר הוא שהמוח החיובי, הסייג', ינווט אותנו בתור הטייס הראשי והמוח השורד, בית משכנם של ה"חבלנים", ישמש כטייס המשנה, היכול לעזור לאותת בסכנה, ודרכו אנו יכולים גם ללמוד מטעויות שלנו.