אני בוחרת לשתף מתוך התנסויות אישיות שלי, מתוך אמונה שחיוני שהאישי והאוניברסלי ייפגשו, כי אחד הם, וביחד הם יכולים להיטיב לצמוח
קצת ממסע ההתחברות שלי
בחיים שלי תמיד מלווה אותי תחושה שיש כוח עליון התומך בי ומלווה אותי. היו לי מפגשים שונים עם קסם בחיי, ואני משתפת בחלק ממסע ההתחברות שלי ובאחד מהמפגשים המיסטיים והיפים שהיו לי. בתקווה שהדברים האלה יעזרו לפתוח לבבות, מחשבות, אמונות ותפיסות על ייעודנו כאן, על מהותנו ומהות החיים, ושהדברים יאפשרו לשאול שאלות ממקום פתוח עם נכונות לקבל מהיקום את התשובות לשאלות שלכם.
הסיפור הזה התחיל אחרי לידת בני הבכור (בדצמבר 2006).
כשבוע אחרי הלידה, יחד עם כל האושר, ההתרגשויות, החששות והכאבים, התחלתי לשים לב שאני לא רואה טוב, שהתמונות שלי, דרך תפיסת בני האדם והחיות הייתה מעוותת, התחילו כאבי ראש חזקים מאוד, כל כך חזקים שלא יכולתי להירדם, ואם הייתי מצליחה להירדם מייד הייתי מתעוררת עם תחושה זוועתית של ניוון הידיים.
כיוון שבבית החולים קיבלנו מכתב עם הנחייה להגיע לביקורת אצל רופא משפחה אחרי 7 ימים, התחלנו לחפש רופא משפחה, רופא טוב עבור בננו, ומצאנו רופא מדהים, הרבה מעבר למה שחלמנו או דמיינו. ידעתי שאני בידיים טובות. הרופא שלנו לא נבהל, ולא הבהיל אותי, כששמע על כל התופעות שלי, וידע להנחות אותי ל"בדיקות עדינות". הוא השרה עליי תחשות רוגע ושלווה, שעטפו אותי בתחושת ביטחון.
בינתיים, במושב שלי, מישהי הפנתה אותי למטפל, יובל וגנר (מהמושב שלנו). כשהגעתי אליו הייתי במצב נוראי. וכבר לאחר הטיפול הראשון שלי אצלו, כ-90% מכאבי הראש נעלמו, יכולתי לחזור לישון ותחושות הניוון בידיים נעלמו גם הן. בטיפול היה יובל נוגע בנקודות שונות בגבי, ושואל אותי שאלות על אירועים שונים שחוויתי בחיי. הוא היה "קורא" את הגוף שלי, הוא פשוט היה משוחח עם הגוף, ומשחרר חסימות דרך המגע שלו.
אני כל כך התלהבתי מהשיפור המשמעותי שחל אצלי, עד שבאחד המפגשים אצל יובל אמרתי לו, שגם אני רוצה להיות מסוגלת לתקשר עם הגוף שלי. זאת הייתה תחושה חזקה מאוד, מעין משאלת לב ,שליוותה אותי במשך מספר ימים: "אני רוצה להתחבר לעצמי, לגוף שלי ולמדריכים שלי". פניתי בבקשה מבורא עולם שיעניק לי כלים שבעזרתם אוכל לעזור לעולם. לאחר מספר ימים, לילה אחד, כשישנתי, התחלתי לחוש ויברציות בגוף שלי, והרגשתי ידיים המרימות אותי מהגב. חשבתי שאולי יובל שולח לי טיפול, דבר שלא היה אופייני. לא ידעתי מה קורה. הידיים האלה היו גדולות, מלאות בתחושה של אהבה ועדינות, אבל זה גם קצת הפחיד אותי, אז מיד "אמרתי ליובל" תודה, ושאני רוצה לישון. ו"הידיים" הורידו אותי חזרה למיטה והתחושה של הידיים על גבי הפסיקה.
לאחר מכן, במשך שנתיים, מדי מספר חודשים, בלילות, כשהייתי ישנה, הייתי מרגישה ויברציות בגוף, שלווו ברעש חזק (בתוך הראש שלי). הייתי מנסה לקום, "להתעורר" אבל לא הייתי מצליחה. הייתי "נאבקת" בזה.
ואז התחלתי ללמוד ביורגונומי אצל נוגה גזית. עם נוגה וקבוצת הלימוד התומכת התחלתי ללמוד להיפתח אל עולם האנרגיות, לחוש שדות אנרגטיים. אהבתי מאוד את העניין והקסם שבזה. ויחד עם זאת הרגשתי שזה לא מקומי, לא אהבתי את הרעיון שאני, כמטפלת, אני היא "בעלת הכוחות", העושה את העבודה עבור המטופל. הרגשתי שזה לא נכון עבורי. האמנתי שהמטופל הוא זה שצריך לעשות את העבודה.
בפנים האמנתי שהדבר הנכון עבורי יגיע
לילה אחד, לאחר הרבה זמן שלא הייתי באינטרנט, בשוטטות קצרה, נתקלתי בשני ספרים: "מדריך להתעלות" ו-"התחברות מחדש". קראתי אותם לפי הסדר הזה. במדריך להתעלות למדתי הרבה על ההדהוד בין השדות ועל הכוח שלנו ביצירת המציאות שלנו. פגשתי את אנרגיית סאנאנדה, שמאוד התחברתי אליה ו"הדהדה" לי מבפנים, בלב.
כשקראתי את "התחברות מחדש", הדבר נתן לי את האומץ לשחרר את עצמי, ולתת למה שצריך לקרות שיקרה, מתוך אמון בחיים. בפנים עדיין ליוותה אותי הבקשה: "אני רוצה להתחבר לעצמי, לגוף שלי ולמדריכים שלי". באותו הלילה (כשהגעתי לאותה החלטה לתת אמון בחיים ולהשתחרר), בזמן שישנתי, שוב התחילו הוויברציות והרעשים. הפעם אמרתי לעצמי: "אני מתחברת לעצמי, לגוף שלי, למדריכים שלי וליקום, ונותנת למה שהתחיל אצלי להשלים את התהליך". אז הרגשתי יד מעל הסנטר עד אזור הלב ויד נוספת מהבטן התחתונה עד הטבור. הרגשתי שמשהו ממני חוזר אליי, מעין איחוד עם חלק נשגב שלי, ואיחוד מדהים עם כל היקום. פשוט הרגשתי את עצמי נמסה אל תוך כל היקום, הרגשתי שאין לי גוף, שאני בעצם הרבה יותר גדולה - אין סופית - הרגשתי איך אני בעצם מהווה את הכול, עוטפת ונעטפת עם העולם והיקום. ותחושה של שלווה עמוקה ואהבה אין סופית עם שקט של הבנה וביטחון, הייתה גם תחושה של אין דבר כזה זמן (כאילו שהזמן פסק ובו זמנית שזה מקום נצחי).
זאת באמת הייתה תחושה מדהימה, אחד האירועים הכי מרתקים שחוייתי. אך ככל שניסיתי לשחזר ולהתאמץ לחזור על החוויה המדהימה הזאת, הדבר לא הצליח ורק הלחיץ אותי. דווקא . ברגעים שאני רגועה, כשאני לא פועלת מתוך ציפיות, מתרחשות באופן טבעי חוויות נוספות. כיום אני יודעת שמה שחשוב זה היכולת להיות נוכחת עם הרגע הנוכחי, וזה הופך להיות עיקר המסע והלימוד בחיי
.
אני מודה לכם על הזמן שהקדשתם לי, ומקווה שהדברים יהוו עבורכם אשנב ליציאה למסע לתוככם, מתוך אמון בעצמכם, בחיים וביקום. סמכו על עצמכם, תנו לעצמכם לשאול שאלות, לחקור, והיו פתוחים לתשובות ולאוצרות שיש ליקום ולעצמכם להעניק לכם. חיו עם מה שאתם חווים בכל רגע נתון, ללא ציפיות לחוויות קסומות, ובהדרגה תבחינו איך רגעים שונים וארעיים יכולים גם הם להיות מפתיעים (לטובה:).
גם אצלי אני משאירה את הדברים פתוחים והמסע ממשיך
ולכל האנשים שחווים או חוו תופעות דומות לאלו שחוויתי (ויברציות בגוף בזמן שינה ועוד), אני ממליצה מאוד על הספר "דרך הלב" של ג'ק קורנפילד. הוצאת מודן. באופן אישי, עבורי זה היה מאוד מרגיע להבין את מקור התופעות שחוויתי ולא לפחד מהם. זהו ספר שאני ממליצה בחום לכל אוהבי החיים והרוחניות. בספר, בין היתר, נדהמתי לגלות שגם במדיטציית הויפאסאנה עושים תהליך זהה לזה שעושים בהתמקדות.